מהו קרטוקונוס ומתי נצטרך לפנות לאופטומטריסט מומחה קרטוקונוס?
קרטוקונוס היא מחלה שבה הקרנית הולכת ונעשית קמורה ומשנה בהדרגה את צורתה מכיפה לצורת קונוס.
מקורה של המילה קרטוקונוס (Keratoconus) הוא מיוונית ומשמעותה קרנית בצורת קונוס.
סימפטומים של קרטוקונוס
- התפתחות הקרטוקונוס מייצרת קרנית א-סימטרית וגורמת לירידה בחדות הראייה ולשינויים במרשם המשקפיים.
- נוצרת רגישות גבוהה לאורות בהירים
- הקרטוקונוס בא לידי ביטוי לרוב בעלייה של הצילינדר בעין.
קרני האור הנשברות על הקרנית נשברות בצורה לא סימטרית ולכן על הרשתית מתקבלת דמות מעוותת ואף מטושטשת.
זהו הצילינדר ההולך וגדל עם התקדמות המחלה. - התארכות והתקמרות של הקרנית הופכת אותה לדקה מאד.
- הסימפטומים כוללים טשטוש ראייה וירידה הדרגתית בחדות הראייה.
- הקרטוקונוס יופיע בד"כ בשתי העיניים אך יכול להשפיע על כל עין ברמת חומרה שונה.
- צלקות יופיעו על הקרנית במקרי קיצון
קרטוקונוס בגיל ההתבגרות
מחלת הקרטוקונוס מופיעה ברוב המקרים בגילאי העשרה – ברוב המוחלט של המקרים לא לפני גיל ההתבגרות.
בתחילתה היא קשה לאבחון שכן הסימפטומים קלים ואינם מובהקים.
שיעור המחלה בישראל עומד על 2.34% וגבוה פי 10 מאשר במדינות המערביות (לפי מחקר של אוניברסיטת קרדיף ומכללת הדסה).
כמו כן, קרטוקונוס שכיח יותר באופן משמעותי אצל גברים (פי 2.5 עד פי 5 מאשר אצל נשים).
הסיבות להתפתחות קרטוקונוס
- הסיבה העיקרית להתפתחות קרטוקונוס היא גנטית.
מדובר על פגם בחלבונים המבניים המרכיבים את הקרנית.
עד כה נמצאו מספר קטן של גנים הגורמים למחלה זו.
ישנם מקרים נדירים יותר בהם קרטוקונוס מתפתח בעקבות שיפשוף כרוני של העיניים עקב אלרגייה בעיניים. - קרטוקונוס נמצא באופן תכוף יוצר אצל ילדים הנוטים לשפשף את העיניים
- ילדים בעלי עור יבש או מגורה נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות קרטוקונוס
- גם לבעלי תסמונת דאון נטייה גבוהה יותר להתפתחות קרטוקונוס
אבחון של קרטוקונוס
אבחון ודאי של המחלה נעשה בעזרת מיפוי קרנית.
מיפוי קרנית הינו מכשיר חשוב בתחום האופטיקה ורפואת עיניים ונקרא גם טופוגרפיה של הקרנית.
מיפוי קרנית יצר מהפכה של ממש באבחון מחלות קרנית בכלל ומחלת הקרטוקונוס בפרט.
המכשיר למיפוי קרנית נקרא טופוגרפר והינו מכשיר דיגיטלי הבודק ודוגם את פני שטח הקרנית בעזרת הקרנה וסריקה של מספר טבעות או מצלמה מיוחדת ומעבד את צורת הקרנית למפה של צבעים.
צבעים חמים (צהוב/כתום/אדום) מעידים על אזורי הרמה בקרנית (אזורים קמורים).
צבעים קרים (ירוק/כחול) מעידים על אזורים יותר שטוחים בקרנית.
בסרגל שמעל למיפוי אפשר לראות את קנה המידה המתקדם בהדרגתיות משחור (אזור נמוך בקרנית) ועד ללבן (אזור גבוה).
התמונה בצד ימין הינה מפה טופוגרפית של קרנית בריאה – ניתן לראות צבעים אחידים ומעבר בין צבעים קרובים בסרגל (צהוב וקצת כתום) מעיד על קימוריות אחידה בשיפוע עדין.
לעומתה התמונה השמאלית מציגה מפה טופוגרפית של קרנית עם קרטוקונוס – ניתן לראות בבירור את העיגול האדום במרכז המעיד על אזור בולט וקמור בקרנית לעומת אזור הפריפריה (בצבע כחול) שהינו שטוח יותר מהמרכז.
קיים מעבר חד ומהיר בין הצבעים (מכחול כהה ועד לאדום) – מה שמעיד על שיפוע חד בקימור הקרנית.
מבנה הקרנית
הקרנית היא החלק השקוף של העין המחפה על האיריס (קשתית), האישון והלשכה הקידמית.
הקרנית, הלשכה הקדמית ועדשת העין אחראים על שבירת האור,
כאשר הקרנית אחראית על כשני שליש מכוח השבירה ומהכוח האופטי הכולל של העין.
הקרנית בנויה מחמש שכבות:
- האפיתל – השכבה החיצונית ביותר שתפקידה להגן על הקרנית מורכבת מ 4-6 שכבות המונעות חדירה של מזהמים.
- שכבת Bowman – שכבה קשיחה המגנה על הסטרומה בקרנית ושומרת על המבנה הביומכני של הקרנית.
- שכבת הסטרומה – שכבה אמצעית עבה מהווה 90% מעובי הקרנית ואחראית לשקיפותה.
היא בנוייה מסיבי קולגן המסודרים באופן מאורגן בשילוב עם קרטוציסטים מפוזרים שתפקידם לטפל בחילוף ושמירה על התאים בקרנית.
- Descemet's membrane – שכבה דקה ללא תאים המשמשת כשכבת בסיס לאנדותל הקרנית (השכבה הבאה אחריה) ומהווה מחסום פיזי המגן מפני חדירת גוף זר
- אנדותל הקרנית – שכבה חד תאית עובייה כ 5 מיקרון מורכבת מתאי משאבה המייבשים את הקרנית ומונעים בצקת.
שלבי התפתחות הקרטוקונוס
הסיכוי שמדובר בקרטוקונוס גובר כאשר מדובר במקרים בהם יש הופעה או החמרה באסטיגמציה במיוחד בגילאי ההתבגרות או במידה וקיים סיפור משפחתי.
קיימים מגוון אמצעים לטיפול בקרטוקונוס התלויים במידת התקדמותו, החל מהתאמת עדשות מגע מיוחדות דרך טיפול בקשרי צילוב ועד להשתלת קרנית.
קרטוקונוס מתחיל ברוב המקרים בגילאי 15-20 ומופיע לרוב בשתי העיניים.
המחלה יכולה להתקדם באיטיות במשך מספר שנים כאשר התקדמות המחלה נעצרת בסביבות גיל 30.
התפתחות המחלה לא בהכרח תופיע או תתקדם באותו הקצב בשתי העיניים.
כאשר המחלה היא בשלביה ההתחלתיים ניתן להשפיע בצורה הטובה ביותר על התפתחות הקרנית ויציבותה.
קרטוקונוס לא גורם לעיוורון, אך ככל שנטפל מוקדם יותר כך אנו מגבירים משמעותית את רמת ההצלחה של הטיפול והתוצאה הסופית.
טיפול מונע (קרוס לינקינג) ימתן את התפתחות המחלה ועשוי אף לעצור את התקדמותה.
השלב ההתחלתי
השלבים הראשונים של הקרטוקונוס מאופיינים בטשטוש ראייה כאשר נוצרת פגיעה משמעותית יותר בראיית הלילה.
יתכנו הילות סביב מקור אור.
מרשם הצילינדר עולה: נוצר צילינדר בתחום של 0.50-2.50, וניתן לשפר את חדות הראייה בעזרת משקפיים או עדשות מגע רכות או קשות מכל הסוגים. רמת האסטיגמציה היא קלה עד בינונית.
האבחון של המחלה נעשה ע"י רופא עיניים וחייב לכלול בדיקת מיפוי קרנית.
שלב הביניים של הקרטוקונוס
כאשר המחלה מתקדמת ישנה עלייה בצילינדר לצילינדר בטווח של 2.50-4.00 וקשה יותר להגיע לחדות ראייה טובה עם משקפיים.
בא לידי ביטוי בטשטוש ראייה בכל המרחקים וסינוור.
בשלב זה יותר קשה להגיע לחדות ראייה טובה עם משקפיים או עדשות מגע רגילות ויש להתאים עדשות מיוחדות לקרטוקונוס:
- רכות SOFT K
- היברידיות
- PIGGYBACK
- קשות ROSE K או
- עדשות סקלרליות.
ניתן להיעזר בשלב זה בטיפולים נוספים כמו השתלת טבעות.
השלב המתקדם של הקרטוקונוס
אייה ולעיתים אף מצב של הרס רקמת הקרנית: הצטלקויות בקרנית, בצקת, עכירויות.
מצב זה של הצטלקויות בקרנית, בצקת ו/או עכירויות מצריך השתלת קרנית.
כ – 20-25% מחולי קרטוקונוס מגיעים למצב זה.
טיפול בקרטוקונוס ע״י מומחה לקרטוקונוס – כל אפשרויות הטיפול לפי שלב/חומרת המחלה
הצלחת הטיפול ושימור ראייה תקינה תלויים רבות בגילוי המחלה בשלב מוקדם ובגיל צעיר, באופן המאפשר תחילת טיפול עוד בטרם נוצר עיוות משמעותי בצורת הקרנית.
בחלק זה נסקור את אפשרויות הטיפול בכל אחד מן השלבים.
